הכירו את בוריסשקה. פומריאן מעורב עם שפיץ, מהממם ונדיר ביופיו!
היכרות עם הפציינט
לבוריסשקה יש חצר בבית, ובכללית אוהב להינות מטיולים יומיים, לחקור ולרחרח.
בוריסשקה הגיע למרפאה של ד"ר שרית גייר, לאחר שהבעלים המסורה של בוריסשקה, שמה לב שיומיים, בוריס משפשף את הראש באגרסיביות בריצפה בפעולה חוזרת, ובכללי מתנהג מוזר.
למרות שד"ר שרית, מכירה היטב את בעלים, מדובר בפציאנטית ותיקה, חיה במושב עם חצר, אוהבת, דואגת ומבינה בעלי חיים (בבעלותה עוד 2 כלבים, ועשרות חתולים), ביצעה תשאול מסודר ומקיף (אנמנזה) כדי להבין מה עבר על בוריסשקה ב 48 שעות האחרונות (פחות או יותר חלון הזמנים, שבו הבעלים הבחינה בשינוי התנהגותי של בוריסשקה המתוק).
תשאול מדויק מוביל לאבחנה מהירה
בתשאול לא עלה שום דבר חריג, תזונה והרגלים זהים, לא היה מגע עם חיות זרות, לא ניצפו שינויים ביציאות, טיפולים שוטפים לפי הספר, מה שכן, הבעלים ציינה שברוסיקה היה בטיול שטח קצר.
משם ההבחנה הייתה קצרה מאוד, ד"ר שרית הבינה שיש כאן חשד מובהק לחדירת מלען לאוזנו של בוריסשקה.
2 דקות שנקדיש לבוטניקה, כדי שנעשיר את הידע, ונבין מדוע מלען מאוד מסוכן לכלבים והחתולים שלנו:
אז מה זה מלען?
מלען הוא זרע של צמחים ממשפחת הדגנים, לדוגמא: חיטה, שיבולת שועל שעורה, ועוד.
ניתן לתאר אותו כזרע דק, בעל קצה חד, וחד כיווני, עם זיפים זעירים. הוא צומח מתוך החלק שעוטף את גרעין הדגן (המוץ).
סוגי מלענים נפוצים בישראל
בקצרה, בישראל נפוצים לפחות חמישה מיני צמחים עיקריים שמייצרים מלענים העלולים להזיק לכלבים וחתולים:
- שיבולת שועל בר – אחד הנפוצים ביותר, עם מלענים ארוכים וחדים.
- שעורת תבור – מתייבשת מוקדם בעונה, עם מלען עמיד וקשיח.
- חיטת בר – נפוצה בעיקר בצפון הארץ ובאזורים חקלאיים.
- דרדר מצוי – לא ממש דגן, אך מכיל זיפים קוצניים שעלולים להיתפס בפרווה.
- ברקן סורי – קוץ קיצי חד שנפוץ בשטחים פתוחים, במיוחד בדרום הארץ.
מלענים אלו מתפזרים בעיקר באביב ובקיץ, ונפוצים בשדות, חצרות, שולי דרכים, פארקים וגינות ציבוריות.
מה תפקידו של המלען?
הגנה: בגלל צורתו החדה והדקה, יכול להגן על הצמח בפני אכילתו של בעלי חיים.
הרתעה: צורתו הדוקרנית מרתיעה חרקים ומזיקים, וכשך הצמח יכול להגן על עצמו.
הפצה: מסייע בתהליך הפצת זרעי הצמח, בכך שבעת שינויי הלחות, צורת המלען "מתעוותת" וכך הוא יכול "לדחוף ולננעוץ" את הזרע באדמה.
חזרה לענייננו..
מדוע הוא מסוכן לכלבים וחתולים, הרי הוא כל כך קטן?
בחודשי האביב והקיץ, כאשר עשבים מתייבשים, המלענים נפרדים מהצמח ומתפזרים בטבע. כלבים וחתולים, במהלך טיול או אפילו משחק, עלולים לאסוף את המלענים על פרוותם.
עקב צורתו החד-כיוונית, הזיפים קטנים שכולם מכוונים אחורה כמו קרסים קטנים, המלען, חודר אל תוך העור (מחליק בקלות) או רקמות אחרות, בגלל הזיפים שננעצים, הוא יכול לנוע רק קדימה, ולא ניתן להוציאו בקלות.
נקודה נוספת חשובה, המלען אינו מתפרק ומתכלה בפנים הגוף. הוא עלול לנדוד רחוק יותר מאיזור החדירה, ולגרום לזיהום, דלקות קשות, כאבים, ואף להגיע לאזורים פנימיים עמוקים.
לאילו אזורים המלען חודר בדרך כלל וכיצד?
כפי שציינו המלען נפוץ במיוחד שהוא חודר לכלבים וחתולים באיזורים הבאים:
- בין אצבעות כפות הרגליים: חדירה דרך כריות כף הרגל בשל דריכה על דשא יבש או צמחייה יבשה.
- אוזניים: חדירה לתעלת האוזן בזמן הרחה או הליכה בשטחי צמחייה.
- נחיריים: חדירה דרך האף בזמן רחרוח הקרקע.
- עיניים: חדירה מתחת לעפעף.
- חלל הפה וגרון: על ידי ליקוק או אכילה של עשב יבש.
כיצד נזהה מלען בבעל החיים שלנו?
| איבר | סימנים בולטים | סיבוכים אפשריים |
|---|---|---|
| אוזן | נענוע ראש חזק ורציף
הטיית ראש לצד אחד שפשוף הראש ברצפה רגישות כשנוגעים באוזן- הפרשות וריח רע מהאוזן |
דלקת אוזניים
פגיעה בעור התוף חדירה למוח (סיבוך נדיר) |
| אף | התעטשויות מרובות ופתאומיות
דימום מהנחיר שפשוף חזק של האף קושי בנשימה |
דלקת בסינוסים
חדירה לעומק מעברי האף- זיהום פנימי |
| עין | מצמוץ מהיר ובלתי פוסק
סגירה חלקית או מלאה של העין דמעת מרובה אדמומיות וגרד נביחה או יללה |
שריטה בקרנית
כיב בעין- עיוורון חלקי |
| בין אצבעות / כפות רגליים | ליקוק מתמשך של כף רגל
צליעה פתאומית נפיחות בין האצבעות פצע פתוח או הפרשה מוגלתית |
אבצס- חדירה עמוקה לרקמות
דלקת מקומית קשה |
| עור הגוף / בית שחי / מפשעה | נפיחות תת-עורית
ליקוק או גירוד אזורי רגישות למגע התפתחות של פצע לא מוסבר |
אבצס- זיהום פנימי, צורך בניקוז כירורגי |
שלב הטיפול
נחזור לבורישקה המתוק.
ראשית, ד"ר שרית איתרה את המלען באוזן באמצעות אוטוסקופ.
כיוון שהמלען חדר היטב לתעלת האוזן, ד"ר שרית החליטה לטשטש את בוריס,לא בגלל שהוא כלב שלא משתף פעולה או תוקפני, אלא פשוט כי מדובר בפרוצדוריה לא נעימה, וכמובן חשוב כמה שפחות תנועתיות ותזוזה.
ד"ר שרית נעזרה בפינצטה מעוקלת בשביל להוציא את המלען (תפקידי בפרוצדורה היה להחזיק את האוטוסקופ בזמן ששרית מוציאה את המלען).
הפרוצדורה דורשת דיוק וזהירות, כיוון שמדובר באיזור מאוד רגיש, תעלת האוזן, וכן כדי לא לדחוף את המלען יותר פנימה, מה שיגרור סיבוכים נוספים.
כל התהליך לקח כ 20 דקות (אבחנה + טשטוש + הוצאה + התעוררות), לבורישקה היה טיפה קשה להתאושש (ראו סרטון באינסטגרם, צירפתי אותו בתחתית הפוסט / זהו זמן טוב לציין, שלאחר שיצא לי לראות את תהליך ההתאוששות של בוריסשקה, למדתי שלא לכל הכלבים וחתולים קל להתאושש/ להתעורר מטשטוש, ולכן חשוב ללטף אותם, לדבר איתם, להזיז להם את הראש, בשביל להוציא אותם מהמצב הזה במהירות), אבל העיקר שהכל מאחוריו, והוא חזר לקשקש בזנב, ולאכול חטיפים בריאים.
לפני שנסגור את המאמר, נעבור על מה אנחנו כבעלים לחתולים וכלבים יכולים לעשות כדי למנוע סיבוכים וסבל ממושך אצל החיות מחמד שלנו:
המלצות למניעת סיבוכים של חדירת מלענים
-
בדיקה יומית של איברים רגישים: כפות רגליים, אוזניים, אף ועיניים, לאחר טיולים, או לאחר שהות בחצר הבית.
- סירוק יומי עם מסרק צפוף (מומלץ באופן כללי, לא רק בטיפול מונע כנגד מלענים).
-
הימנעות מטיולים בשדות וצמחייה יבשה בתקופת האביב והקיץ (אם זה פרקטי)
-
תספורת וקיצוץ פרווה באיזורים של אוזניים, אצבעות הרגליים הקדמיות והאחריות, מפשעות והבטן בתקופת הסיכון. (במידה וזה אפשרי, תספורת אחת לחודש וחצי).
-
לפנות בדחיפות לוטרינר המטפל שלכם, בכל חשד לחדירת מלען, כדי למנוע סיבוך וחדירה עמוקה.
מסקנות:
- מלען אולי נראה קטן ותמים, אך הוא עלול להיות אויב מסוכן ומכאיב לחיות המחמד שלנו.
- במקרה של שינוי התנהגותי לא מוסבר, תמיד להתייעץ עם וטרינר, גם אם נראה "שולי", לפעמים שיחת טלפונית יכולה להספיק.
- זיהוי מוקדם והתערבות מהירה הם המפתח למניעת סיבוכים חמורים.
- בדיקה שגרתית וטיפוח, כלים פשוטים אך יעילים להימנעות מחדירת מלען (באופן כללי חשובים בשמירה על בריאות חיית המחמד שלכם).
בוריסשקה חזר לשגרה – ואתם? אל תחכו לסימנים קשים. שימו לב לפרטים הקטנים, ותגנו על חבריכם הפרוותיים באהבה ובמודעות ♥️
אשמח לשמוע ולהכיר אתכם, מוזמנים להשאיר תגובה בתחתית הפוסט או לשלוח לי הודעה באינסטגרם.
View this post on Instagram