במרפאה הוטרינרית של ד"ר שרית גייר, אנחנו פוגשים בכל יום מגוון מטופלים בעלי זנב, כל אחד עם הסיפור הרפואי הייחודי שלו. חלקם מגיעים עם מקרים פשוטים וחד-פעמיים, ואחרים, כמו מולי, החתולה הבריטית, מגיעים לאחר מסע רפואי ארוך ומורכב שמצריך הערכה מחודשת, ראייה רחבה ואוזן קשבת גם לבעלים, שמכירים את חיית המחמד שלהם טוב מכולם.
היכרות עם המטופלת – מולי
מולי היא חתולה בריטית כחולה בת 9. היא מתוקה, שקטה, ועם מבט מעט עייף. הבעלים שלה, אירנה,אישה מקסימה, מסורה ומודעת לפרטים, פנתה אלינו לאחר תקופה ארוכה של טיפולים, במטרה לקבל חוות דעת נוספת.
מולי סובלת ממגוון תסמינים חוזרים, נכון ליום זה, קושי נשימתי משמעותי, עיניים מודלקות כרונית, ואיבוד עניין בשתייה ואכילה רגילה.
הביקור נפתח בשיחה ארוכה שבה ד"ר שרית עברה יחד עם אירינה על ההיסטוריה הרפואית של מולי. התברר שמולי נשאית של FHV-1, נגיף ההרפס בחתולים, אבחנה שנקבעה בעבר במרפאת מומחים של ד"ר חוי צרפתי וד"ר יפעת שגב, לצד טיפול סטרואידי כרוני מתמשך לאורך כמעט 5 שנים.
תיאור קליני בזמן הבדיקה
סימנים חיצוניים
כבר במפגש הראשוני היה ברור שמולי לא במיטבה. הנשימה שלה כבדה, העיניים דומעות, והיא נראתה פחות חיונית. שקילה ראשונית הראתה ירידה של כחצי ק"ג ממשקל גופה. שינוי לא זניח בכלל בחתולה במשקל בינוני. בנוסף, ניתן היה להבחין באופן בולט, בעודפי עור , אינדיקציה נוספת לירידה מתמשכת במשקל.
מצב כללי
למרות שהמצב הכללי לא הצביע על מקרה חירום, ניכר היה שמולי מתמודדת עם משהו עמוק ומתמשך. תחושת חולי כללית, הימנעות משתייה (הבעלים נאלצת לתת מים באמצעות מזרק , 3 פעמים ביום, 2CC בכל מנה), ואכילה סלקטיבית, כלומר אוכלת רק אוכל טחון ורך, כל אלו מרמזים לנו על כאב כרוני, אולי באזור חלל הפה או דרכי העיכול העליונות.
מערכת העיניים
העיניים של מולי נפוחות, עם לחמיות מודלקות מאוד והפרשות יבשות, בעיקר מהעין השמאלית. נצפתה גם אפיפורה (זליגת דמעות), ולצידה סימנים של דלקת עור משנית בעקבות גירוי כרוני של האזור.
חלל הפה
בבדיקה של הפה, התגלתה תמונה מורכבת:
- ג’ינג’יביטיס (דלקת חניכיים) בדרגה גבוהה, עם נפיחות ניכרת לאורך כל החניכיים, כולל בין הלסתות.
- שיניים מלאות אבנית, מה שמעיד על הצטברות כרונית ואי נוחות באכילה.
- לשון בצקתית והיפרמית, עם כיבים קטנים במרכז, ממצא שכיח בחתולים עם תגובה חיסונית או אלרגית כרונית.
מערכת האף והנחיריים
נמצא כי למולי נחיריים סטנוטים מגורות – מצב שבו פתחי הנחיריים צרים מהרגיל, עם סימני גירוי מקומי. ממצא כזה נפוץ בחתולים הסובלים מדלקות נשימה חוזרות, אלרגיה כרונית או רגישות סביבתית, והוא בהחלט עשוי לתרום למאמץ הנשימתי ולתמונה הקלינית הכללית.
אוזניים
ד"ר שרית, הבחינה, שתעלות האוזניים של מולי כמעט סגורות לגמרי. הקיר שלהן קשיח, חסר אלסטיות, ועמוס בהפרשה חומה-שומנית. מדובר במצב כרוני מובהק, שתועד גם בעבר.
דרכי הנשימה והלב
נשימתה של מולי חורקת, דלקת בדרכי הנשימה העליונות (URI) ככל הנראה. הלב, לעומת זאת, נבדק ונמצא תקין ,ללא אוושות או חריגות.
אבחנה מבדלת – התמונה הרחבה
לאור הסימנים הקליניים, מדובר בתמונה שמתאימה מאוד לחתולה אלרגית עם תגובה דלקתית סיסטמית, הרקע של נשאות FHV-1 רק מחזק את המורכבות. הרפס עיני הוא נגיף עיקש שעלול להחמיר במצבים של סטרס, חולשה חיסונית, או חשיפה לגורמים סביבתיים אלרגניים.
השילוב של נשימה חורקת, כיבים בלשון, דלקות חוזרות, עייפות וחוסר תיאבון – כולם משתלבים למופע של תגובה חיסונית לא מאוזנת, כנראה על רקע אלרגי.
בדיקות מעבדה – התמיכה בנתונים הקליניים
ספירת דם (CBC)
מדדי ה-WBC וה-RBC יצאו בטווח התקין. אולם, הסתכלות בגרף ה-Dot Plot (חלק מבדיקת WBC) חשפה ריכוז גבוה מהרגיל של תאי אאוזינופילים (Eosinophils) – ממצא ברור וחד משמעי לתגובה אלרגית מערכתית.
האאוזינופילים הם תאים של מערכת החיסון שמעורבים בין היתר בתגובות אלרגיות ובהתמודדות עם טפילים. העלייה ברמתם, במיוחד כשיש גם סימנים קליניים ברורים, היא דגל אדום שדורש התייחסות.
כימיה בדם
רוב הערכים בבדיקת הכימיה נמצאו בטווח התקין, אך היו מספר חריגות שדורשות התייחסות וכמובן מעקב:
- UREA – נמוכה: ייתכן מאוד על רקע התייבשות, עקב הימנעות משתייה.
- BUN/Creatinine ratio – מעט נמוך: היחס בין פסולת חנקנית שמופרשת בכבד (BUN) לבין תוצר פירוק שריר (קריאטינין) הוא מדד רגיש לתפקוד הכלייתי. הערך הנמוך עשוי לרמז על חוסר איזון מטבולי או איבוד נוזלים.
- Total Protein – גבוה מעט, כמו גם רמות Globulin. גלובולינים הם חלבונים שמיוצרים כחלק מתגובה חיסונית – ולכן עלייה בהם יכולה להעיד על דלקת כרונית או זיהום מתמשך.
מבט כללי – מה מולי באה לספר לנו?
אחד הדברים היפים במקרים כרוניים כאלה, הוא שהחתול "מדבר" דרכנו. דרך ההיסטוריה הרפואית, ההתנהגות, הסימנים הקליניים והבדיקות – מולי בעצם מספקת לנו חתיכות בפאזל מורכב.
הרפס, אלרגיה, בעיות עיניים, אוזניים, פה ונשימה – כולם חלק מאותו תהליך. לא מדובר על מספר בעיות נפרדות, אלא על מערכת אחת שנמצאת בחוסר איזון ממושך, ודורשת הסתכלות אינטגרטיבית.
מה חשוב לזכור ממקרה כזה?
חתולים כרוניים חייבים הסתכלות מחודשת אחת לתקופה, לא תמיד התמונה נשארת סטטית, ולעיתים יש מקום לאבחנה או גישה טיפולית חדשה.
תגובה אלרגית מערכתית בחתולים אינה נדירה, אך לעיתים נעלמת בין שלל הסימפטומים האחרים.
סימנים כמו סירוב שתייה, שינוי בהרגלי אכילה או ירידה במשקל, לא נחשבים "תסמין כללי", אלא דגלים שדורשים בירור מעמיק.
שיחה עם הבעלים היא כלי אבחוני לכל דבר, היא שמביאה את הנתונים החשובים, מזהה שינויים, ולעיתים מצביעה על נקודות שלא בהכרח בולטות בבדיקה הראשונית.
תוכנית טיפול מותאמת אישית
לאחר קבלת התמונה השלמה הקלינית , המעבדתית וההיסטורית (נכון ליום הביקור 01.04.2025), נבנתה עבור מולי ע"י ד"ר שרית גייר, תוכנית טיפול זהירה ומותאמת אישית, תוך התחשבות בגילה, ברקע הרפואי שלה ובתגובת הגוף שלה לטיפולים קודמים.
המטרה הייתה לשבור את מעגל הדלקת הכרוני, להקל על הסימפטומים המרכזיים (עיניים, נשימה, אוזניים ופה), ולחזור למצב יציב ובריא יותר – כל זאת תוך שמירה על מינימום תופעות לוואי.
הטיפול כולל:
- אנטיביוטיקה ממשפחת הטטרציקלינים (דוקסילין), במינון מדויק לפי משקל הגוף ( 0.7 מ"ל, פעמיים ביום ל 3 שבועות לפי 5 מ"ג לק"ג), להתמודדות עם תהליך זיהומי משני.
- טיפול עיניים ייעודי להרפס (פמציקלוויר), על מנת להפחית את העומס הוויראלי ולהקל על הדלקת.
טיפות אוזניים (סורולן) -לטיפול בשמרים והפרשות כרוניות, כחלק מהתמונה האלרגית. - סטרואיד מקומי עדין (Budesonide) – שנבחר בזכות פרופיל בטיחות גבוה במיוחד בחתולים. סטרואיד זה עובר פירוק מהיר בכבד, ולכן הסיכון לתופעות לוואי סיסטמיות מופחת משמעותית בהשוואה לסטרואידים קלאסיים. הוא מהווה פתרון מצוין במקרים שבהם יש צורך בטיפול ארוך טווח אך עם מינימום סיכון. (1 מ"ג פעם ביום ל 30 יום, יש לתת מהסירופ 0.5 מ"ל פעם היום).
סיכום
מולי היא לא רק חתולה מהממת ביופיה, היא גם דוגמה מצוינת לחשיבות של חשיבה קלינית רחבה, תשומת לב לפרטים הקטנים, וחיבור בין סימפטומים קליניים לממצאים מעבדתיים.
המעבר בין "טיפול שמרני חוזר" לבין בחינה חדשה ומעמיקה הוא זה שעשוי לשנות לה את איכות החיים. וזה, בסופו של דבר, התפקיד שלנו – לעזור להם לחזור לנשום, לשתות, לאכול, ובעיקר – לחיות טוב יותר.
הביקורת הבאה נקבעה לשבוע לאחר תחילת הטיפול, במטרה להעריך שיפור סימפטומטי ולבצע התאמות ככל שיידרשו.
View this post on Instagram